באחת מסדנאות "הנתיב המהיר לעבודה כ-Data Analyst" האחרונות שערכתי, עלתה מספר פעמים השאלה על כלי בשם Tableau, והאם נדרש להכיר אותו בשביל להתקבל לעבודה.
עוד לפני שהספקתי לענות, קפץ לי לראש מקרה מעניין שקרה לי לפני כך וכך שנים:
הרכב שלי עמד לעבור את נקודת ה-100,000 ק"מ, ורציתי לצלם את האירוע החד פעמי (כמובן – בצד הדרך, לא בנסיעה רחמנא לצלן…)
אז תכננתי את הרגע, נערכתי אליו במשך כמה חודשים, ואפילו ניקיתי טוב טוב את הזכוכית בדשבורד בשביל שהתמונה תהיה מושלמת.
אבל בשלב הזה אתם בטח שואלים איך לעזאזל הטיזר הזה של הרכב קשור אלינו כאנליסטים – ולשאלה ששאלו אותי בסדנה?…
ובכן – התשובה היא:
דשבורדים!
ולגבי הסיפור עם הרכב – נחזור אליו בסוף המאמר (וספוילר: יש טוויסט מעניין בעלילה…)
דאטה אנליסט ודשבורד – גם ברכב וגם בביזנס
אז אחת המשימות הנפוצות של אנליסטים היא לתת למנהלים תמונת מצב עדכנית ומדויקת.
ומאחר והמטרה של תמונת המצב הזו היא להבין בדיוק מה מצב החברה בצורה מיידית – יש חשיבות מאוד גדולה להצגת הנתונים והמדדים בצורה ויזואלית ומזוקקת.
לצורך זה הומצאה תפיסה, אשר מגיעה מעולם הרכב: דשבורדים.
מהו דשבורד?
דשבורד, או בעברית 'לוח מחוונים' – אמור לכלול רק את הנתונים הכי קריטיים על מנת להבין את המצב הנוכחי של הפעילות בה אנחנו עוסקים, ולזהות נקודות בעייתיות.
אם נחשוב על הדשבורד ברכב – יש לנו מספר יחסית מצומצם של מדדים: מהירות, מד סיבובי מנוע (על מנת להבין האם המנוע מתאמץ ומתי להחליף הילוך), מד דלק וטמפרטורת מנוע.
בגדול – זהו, אלה המדדים הקריטיים והמיידיים שאותם אנחנו צריכים בשביל לתפעל את הרכב בצורה שגרתית.
מעבר אליהם – יש לנו אורות אזהרה – לדוגמה אם יש בעיית מנוע, בלמים, לחץ אוויר בצמיגים וכיו"ב.
ובדיוק כמו שקיים דשבורד ברכב, שמטרתו להציג לנו רק את המידע הכי קריטי לצורך קבלת ההחלטות לגבי הנהיגה – ככה גם בחברות נדרש להציג את הביצועים בצורה מאוד ברורה ומזוקקת.
וכאן, הקשר בין דאטה אנליסט ודשבורד למנהלים הוא ישיר.
איך נראה דשבורד של חברה?
אחד האתגרים הגדולים ביותר בתור אנליסטים הוא להחליט אילו מדדים נרצה להציג בדשבורד.
בשפה המקצועית זה נקרא KPIs – Key Performance Indicators.
ומאחר ויכולים להיות מספר דשבורדים בחברה – המשימה הזו מאתגרת למדי.
הדבר הכי חשוב כשמאפיינים דשבורדים הוא קודם כל להבין את עולם התוכן העסקי של החברה, ולבדוק מהו המודל העסקי שלה, כלומר – מה המטרה.
ברוב המקרים בחברות מבוססות – שורת הרווח היא הדבר החשוב, כלומר – הכנסות פחות הוצאות.
כלומר – לכל הפחות נרצה להראות את מצב ההכנסות וההוצאות של החברה, או אינדיקציה למצב הזה – כמו כמות לקוחות, מכירות וכיו"ב.
בצד ההוצאות, ייתכן ונרצה להציג את מרכיבי ההוצאה הגדולים – כמו כח אדם, חומרי גלם (לדוג': דלק בחברות תעופה) ועוד.
עוד היבט חשוב הוא להציג מספר עולמות תוכן, לדוגמה: שיווק, מכירות, אופן השימוש, שירות לקוחות/תמיכה ועוד.
ומה לגבי המדדים עצמם?
אז מדד טיפוסי צריך לכלול מספר גורמים, כאשר חלקם הם חובה ואחרים אופציה:
- נוסחת חישוב של המדד
הגדרה ברורה איך לחשב אותו (לדוגמה: יחס הרשמה = כמות הנרשמים לחלק בכמות המבקרים באתר מעל ל-10 שניות). - חלון זמן
נדרשת קביעה ברורה על איזו תקופת זמן המדד פועל (לדוג': מכירות בשבוע האחרון). - סוג המדד
האם המדד הוא מספר, טבלה, תרשים וכיו"ב. - השוואה לתקופה קודמת/מגמה (אופציונלי)
האם נרצה להציג מדד מסוים בצורה סטטית (נתון נכון להיות) או בצורה של מגמה למול התקופות הקודמות (לדוגמה: מכירות שבועיות במהלך 12 השבועות האחרונים).
בנוסף, בשביל לשקף בצורה טובה את מצב החברה באמצעות מדד מסוים, חשוב שהוא יהיה:
- ברור – מובן בצורה מיידית מבחינת המשמעות העסקית.
- יחסי
מספר נומינלי בפני עצמו לא אומר הרבה – צריך השוואה למשהו אחר.
לדוג': 100 מכירות בחודש זה לא מדד מאוד אינפורמטיבי;
אבל צמיחה של 5% במכירות לעומת התקופה הקודמת, או יחס המרה (מכירה) של 2% מתוך כלל המבקרים באתר – כבר הרבה יותר. - מניע לפעולה
מדד באמת טוב הוא כזה שישנן פעולות ברורות אשר יכולות להשפיע עליו.
אם לא ברור איזה סוג של פעולות יכולות לשפר את המדד – הוא כנראה פחות טוב.לדוג': יחס הרשמות באתר/אפילקציה הוא מדד מצוין, כי ישנן פעולות מיידיות בשביל להגדיל אותו (להוסיף Popup, לשנות מסרים וכיו"ב).במקרה של המכונית – ברור לכולנו שמד המהירות הוא קריטי, לגבי מד הסל"ד – משני (אולי להקטין את צריכת הדלק ברכב ידני כי נבין האם המנוע מתאמץ). - וכמובן – משפיע ישירות על הצמיחה של החברה…
לדוג': שוב – יחס ההרשמות באתר מציג ישירות את אחד השלבים בתהליך המכירה באתר;
זמן ממוצע באתר, או מספר הדפים שמשתמש קורא – כנראה שקצת פחות ישפיעו ישירות על הצמיחה של החברה.
עוד דוגמה למדד בעייתי – כמות התקנות של אפליקציה: בפני עצמו המספר אינו אומר דבר (כי יכול להיות ש-99% ממי שהתקין את האפליקציה יסיר אותה אחרי דקה).
ואחרי כל ההקדמה התיאורטית הזו – איך בדיוק Tableau נכנס לתמונה?
במהלך העשור האחרון נכנסו לעולם האנליזה וה-BI כלים חדשים – 'מהדור החדש', אשר מאפשרים אינטגרציה מאוד קלה של נתונים מהרבה מקורות.
ברשימה הזו אפשר למצוא את Tableau, PowerBI, Sisense, Spotfire ועוד.
מה חדש בכלים האלה?
כתוצאה מהפשטות של האינטגרציה שלהם, לא נדרש איש BI (מפתח) בשביל להטמיע אותם, ובמקרים רבים הדאטה אנליסט הוא המפעיל של הכלי.
זה אומר, שכל התהליך של ניתוח נתונים, הסקת מסקנות ושתילה של מדדים חדשים בדשבורדים הופך להרבה יותר פשוט ומיידי.
אז כמובן שאפשר להשתמש בכלים אחרים, ואפילו ליצור דשבורדים באקסל. אבל הכלים החדשים הופכים את היכולת הזו למשודרגת מאוד.
הרבה יותר חברות היום מתחילות להבין את זה – ולכן הדרישה להיכרות עם הכלים הללו הולכת וגדלה.
חשוב לציין, שמדובר בכלים יחסית קלים ללימוד – בהינתן שאתם כבר מכירים את היסודות של עיבוד וניתוח נתונים – בדגש על תפיסה של בסיסי נתונים רלציוניים ו-SQL.
מה שמוביל אותי לסוף של הסיפור עם הדשבורד של הרכב שלי…
ובכן, לאחר כל התכנונים וההכנות – הגעתי לרגע האמת.
התנעתי את הרכב, והתחלתי לנסוע.
ואז, בעיתוי הכי גרוע שרק יכול להיות – קיבלתי שיחת טלפון ממספר חסוי.
מאחר ויש לי דיבורית – עשיתי את הטעות ועניתי:
"שלום, מדבר אבי מביטוח "שקר כלשהו", שמעתי שאתה…."
בנקודה הזאת חתכתי את השיחה מיד, אבל הנציג לא הבין את הרמז.
ולאחר דקה של עצבים – ניתקתי את השיחה.
בשלב הזה העצבים המשיכו עוד כמה שניות, ואז גיליתי את גודל הטעות:
על הצג הופיע המספר "100001".
ועל זה נאמר:
"פספוס המאה"!!
אז בפעם הבאה שיזכירו לכם את הקשר בין דאטה אנליסט ודשבורד, או את המונח "Tableau", כנראה שכבר תדעו מה לעשות:
בשום פנים ואופן – לא לענות למספר חסוי…
בהצלחה!