"שרלוק הולמס לא לבד" – לפצח את הסיפור מאחורי הדאטה

לאחרונה מוזכרות יותר ויותר בתעשייה אמירות לגבי הצורך לזהות את הסיפור מאחורי הדאטה.
בהקשר הזה עולה גם המונח Data-Storytelling, כבסיס לזיהוי תובנות ואיזורים פוטנציאליים לשיפור הביצועים העסקיים של חברות וארגונים.
במאמר נסביר מהו סיפור מבוסס דאטה, ונמפה את העקרונות העיקריים שמועברים במסגרת ההכשרות במועדון הנתונים – לפיצוח הסיפור מאחורי הדאטה.

אמ;לק;

4 העקרונות לפיצוח הסיפור מאחורי הדאטה:

א – מהי השאלה הנכונה/המדויקת כאן ומה המטרה העסקית.
ב – להבין את התהליך העסקי שהדאטה אמור לייצג/לשקף, ואת כללי המשחק/ המערכת.
ג – בהרבה מקרים אין רק סיפור אחד או תשובה חד משמעית – יכולים להיות כמה תרחישים אפשריים. לכן, נדרש להעלות השערות ולבחון אותן.
ד – איך התרחישים יכולים לעזור לנו ללמוד ולהשתפר בעתיד.

 

'רגל בדלת' - משדר החובה לכל מי שרוצה להפוך לדאטה אנליסט

 

 

1 – מהו בעצם סיפור?

באופן כללי, סיפור הוא רצף מסוים של אירועים, אשר עשוי להתרחש במציאות או בדמיון.

בדיוק כמו הסיפורים שאנחנו מכירים מספרים/סרטים.

בספר/סרט טיפוסי ישנן דמויות, ועלילה (רצף האירועים) המתפתחת לאורך הקריאה/צפייה.

ולבסוף, ברוב המקרים המטרה של הסיפור היא כפולה:

מצד אחד לתת לקורא השראה או תחושות מסוימות;

ומצד שני, ליצור מוסר השכל, ובעקבותיו למידה ושיפור בהיבט זה או אחר.

 

2 – הקשר בין סיפור ובין דאטה

 

כאמור, בסרטים או בספרים הסיפור מוצג מול עינינו (או יותר נכון נפרס בפנינו לאורך הספר/סרט).

בעולם הדאטה הסיטואציה היא קצת שונה.

קודם כל והכי ברור – הסיפור עצמו לא מוצג לנו…

מה שכן מוצג בפנינו הוא תמונת מצב מסוימת, המיוצגת בעזרת נתונים (כמותיים ואיכותיים).

מה שנדרש מאיתנו כאנליסטים הוא לקחת את אותם הנתונים, ולפתח אותם לסיפור שלם שייצור את הלמידה והשיפור.

בחלק גדול מהמקרים, אגב, תמונת המצב עצמה עשויה להיות חלקית, שגויה או מוטה, מה שהופך את האתגר להרבה יותר מורכב.

 

3 – משרלוק הולמס ועד לתעופה בחקירה

 

אפשר להתייחס לתהליך זיהוי הסיפור מאחורי הדאטה (אני אוהב לקרוא לתהליך הזה גם פיצוח תובנות או Insight Hacking) כאל חידה בלשית/היגיון.

בחידות מהסוג הזה ישנם רמזים – ומתוכם מחפשים לפענח מה באמת קרה.

 

דוגמה אחרת לתהליך דומה היא תחקירים לאחר אסונות (חס וחלילה).

הנחת העבודה בעולם זה, היא שאסון הוא תמיד שרשרת של אירועים:

במידה ושלב אחד בשרשרת יימנע – ניתן יהיה למנוע את האסון;

אך אם כולם יקרו – האסון אכן יתממש.

 

בתהליך כזה, המתודולוגיה היא לחפש מתוך הממצאים תרחישים אפשריים לרצף האירועים שהובילו לאסון, ומתוכם ללמוד אילו פעולות יוכלו למנוע את האסון הבא מאותו הסוג.

זה גם התהליך שעל דאטה אנליסט לבצע בדרך לזהות את הסיפור מאחורי הדאטה.

כלומר, שהמיומנות הנדרשת מאיתנו בתור אנליסטים, היא הסקת מסקנות בהתבסס על שילוב של לוגיקה שיטתית ואנליטית מצד אחד, ונתונים מצד שני.

 

4 – הדוגמה של טיסת בריטיש מידלנד 092.

 

בשנת 1989 המריאה הטיסה מלונדון לבלפסט (צפון אירלנד).

המטוס היה מסוג בואינג 737-400 – דגם חדש לחלוטין של סדרת 737 הותיקה.

זמן מה לאחר ההמראה הורגש במטוס זעזוע.

המחוונים במטוס נראו תקינים, אך בשלב מסוים הטייסים התחילו להריח עשן בתא הנוסעים.

כתוצאה מכך, הם סברו שיש תקלה במנוע הימני, המספק אוויר לתא הנוסעים דרך צינור אוורור ייעודי – ולכן כיבו אותו.

במקביל, הם הכריזו על מצב חירום, והתחילו להיערך לנחיתה בשדה תעופה קרוב.

לקראת הנחיתה, היו צריכים יותר כח מהמנוע השמאלי הנותר – אבל אז גם הוא התחיל לרעוד וכבה.

בשלב זה המטוס היה נמוך מדי בשביל להיחלץ, והוא התרסק ליד כביש ראשי.

מתוך 126 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו 47, ועוד 74 נפצעו קשה.

(https://en.wikipedia.org/wiki/Kegworth_air_disaster)

 

ועד כאן הנתונים, שבמקרה הזה מגיע מ-3 מקורות:

  • רישומי הטיסה.
  • הקלטות הקופסא השחורה (ואם נהיה מדויקים – 2 הקופסאות השחורות: נתוני הטיסה והקלטות קול הטייסים).
  • ממצאים בזירת ההתרסקות (חלקי המטוס).

 

5 – הסיפור מאחורי הדאטה – השאלה הנכונה

 

בדוגמה כאן, השאלה המתבקשת היא קודם כל מדוע התאונה התרחשה.

וכאשר נצלול פנימה – נבין שזה רק קצה הקרחון…

כאשר החוקרים בדקו את שברי המנוע השמאלי, עלה כי אחד מהלהבים בקדמת המנוע נשבר;

זה כמובן גרם לתקלה חמורה שבסופו של דבר השביתה אותו.

 

וכמובן שלהבים במנוע לא אמורים להישבר כלל – כך שנדרש להבין את השאלה היותר עמוקה:

מדוע המנוע השמאלי כשל?

 

אבל זה לא הכל…

עדיין, אובדן מנוע אחד כשלעצמו לא אמור להוות בעיה – מטוסים עם שני מנועים יכולים לטוס בקלות גם עם מנוע יחיד.

 

ובשלב זה, חדי העין שביניכם ודאי שמו לב לפריט מידע שלא מסתדר כאן:

הטייסים כיבו דווקא את המנוע הימני – ולא את המנוע השמאלי!!

 

ולכן, השאלה העומדת בליבת התאונה היא:

מה גרם לטייסים לכבות את המנוע הימני התקין – במקום את המנוע התקול – השמאלי??

וזו השאלה הנכונה…

 

6 – התהליך הנורמלי בעת תקלה – ניתוח המערכת

 

על מנת ליישב את הסתירה כאן, קריטי להבין תחילה מהו המנגנון אשר יצר את ההחלטה הטראגית.

במקרה זה, קיימות פרוצדורות שונות לטיפול בבעיות קריטיות במנוע.
הן אגב, אחת הסיבות העיקריות לבטיחות הגבוהה בענף התעופה.

בצורה גסה מאוד, הפרוצדורה הזו אמורה להיראות כך:

  • (אירוע – בעיה במנוע).
  • חיווי שמשהו לא תקין [נתונים].
  • אבחון הבעיה המדויקת [פרשנות הנתונים].
  • פעולה נדרשת – במקרה זה כיבוי המנוע התקול.
  • המשך הפעולה הנדרשת – המשך טיסה ונחיתה בשדה תעופה קרוב.

 

כאשר מסתכלים על התהליך האמור במקרה שלנו, ניתן להבין בקלות יחסית שהיה פער באבחון לא מדויק של בעיית המנוע (במנוע הלא נכון).

 

7 – הסיפור מאחורי הדאטה – מיפוי התרחישים האפשריים

 

כאשר זיהינו את הפער הקריטי באבחון הבעיה, ניתן להעמיק ולבודד את הגורמים לכך למספר שאלות עיקריות:

  • האם הטייסים קיבלו מידע נכון או לא?
  • האם הטייסים פעלו לפי הפרוצדורה או לא?
  • האם היה משהו אחר שמנע מהטייסים קבלת החלטה מדויקת?

 

מבחינת הפעולה לפי הפרוצדורה – התשובה היא כנראה שכן – הם כיבו את המנוע.

 

מבחינת המידע הנכון – ככל הנראה שקיבלו חיווי כזה או אחר במחוונים.
בנוסף – הם קיבלו גם חיווי משני בדמות הריח השרוף בתא הנוסעים (עוד מקור נתונים).

 

אז איפה הבעיה? 2 אינדיקטורים שונים שמראים שיש בעיה במנוע זה טוב, לא?

 

ובכן, לשני הטייסים היה ניסיון רב בהטסת הדגם הקודם של המטוס – בואינג 737-200 .

ובדגם הקודם – אוורור תא הנוסעים מתבצע ע"י צינור מהמנוע הימני.

לכן, שני הטייסים סברו, כי אם ישנו ריח שרוף בתא הנוסעים – כנראה שהמנוע הימני הוא הגורם לכך.

 

הבעיה היא, שהמטוס לא היה מדגם 737-200, אלא דגם חדש – 737-400, שנכנס לשירות פחות משנה קודם לכן.

לכן, בדגם הזה הטייסים היו פחות מיומנים.

 

ודווקא בדגם הזה, בחר היצרן לשנות את מערכת האוורור, כאשר המנוע האחראי על אוורור תא הנוסעים שונה ממנוע ימין למנוע שמאל.

עובדה זו היתה רשומה במפורש בספר המטוס, אך ככל הנראה לא הודגשה מספיק בתהליך ההסבה מהדגם הקודם לנוכחי.

 

זה גרם לצוות להאמין בטעות שהבעיה היא במנוע הימני;

ייתכן שהם אפילו קיבלו מידע סותר מהמחוונים למול מה שהכירו מהדגם הקודם.

לכן, בצורה טראגית, הם כיבו דווקא את המנוע התקין…

 

 

8 – איך כל זה קשור אלינו כאנליסטים? פיצוח הסיפור מאחורי הדאטה

 

התהליך שאנו מבצעים בתור אנליסטים דומה מאוד לתהליך החקירה שתואר קודם לכן.

גם אצלנו נקבל ברוב המקרים שאלה עסקית נתונה ודאטה התחלתי שאיתו נוכל לעבוד בשביל לתת תשובה.
וגם באתגרי דאטה נידרש לתחקר את הדאטה ולהפעיל שיטות אנליטיות כאלו ואחרות בשביל לחשוף את הסיפור מאחורי הדאטה.

 

בתהליך הזה קיימים מספר שלבים עיקריים:

  • להבין מהי השאלה הנכונה.
  • להבין את כללי המערכת והתהליך העסקי.
  • להעלות השערות לתרחישים אפשריים.
  • לבחון את ההשערות.
  • לחזור על השלבים בהתאם לצורך עד שמתכנסים לתרחישים סבירים.

 

וכמובן, שהתהליך לא נגמר כאן.
לאחר הבנת הסיפור מאחורי הדאטה נידרש לרוב גם לחשוב על פעולות אפשריות לשיפור המצב.
ולבסוף, נידרש גם ליישם אותן במציאות ולמדוד האם היו אפקטיביות.

 

אז בפעם הבאה שתיתקלו בסדרה בלשית או בסדרות העוסקות בחקירת אסונות – חפשו את התהליך הזה:

את הבעיה והשאלה הנכונה;
את התהליך;
ואת ההתכנסות לתרחישים ולפיצוח התעלומה.

 

בהצלחה!

 

'רגל בדלת' - משדר החובה לכל מי שרוצה להפוך לדאטה אנליסט

 

 

השארת תגובה