זה היה אי שם בסוף שנת 2003.

לאחר כשנתיים וקצת בתור דאטה אנליסט,

החלטתי שהגיע הזמן להתקדם הלאה,

והתחלתי לגשש מה הולך בשוק.

 

במקרה (או שלא…), הגעתי דרך קולגה

לראיון בחברת ייעוץ – שחיפשה אנליסט.

 

בתחילת הראיון דווקא הייתי מעודד –

שאלו כמה שאלות אישיות,

ניסו להבין מה כבר עשיתי בעבר.

ואפילו היתה לי הרגשה שהפעם "אני שם"…

 

אבל אז הנחיתו עליי את השאלה הבאה,

שבשניה אחת – הפכה הכל:

 

"כמה מטריות אדומות יש בת"א"?

 

מיותר לציין שלא היה לי שום מושג

איך בכלל לגשת לשאלה הזו…

ויותר מזה – לא הבנתי מה בכלל הקשר

לתפקיד דאטה אנליסט.

הרי אני אמור להתעסק עם דאטה –

לא להנפיץ איזו מספר מהאצבע!

 

בקיצור – עשיתי מה שיכולתי לאלתר,

אבל זה לא היה מספיק –

הראיון הלך ויצאתי מבואס.

 

למרות שהראיון הזה היה לפני מעל ל-15 שנה,

אני עדיין זוכר אותו כרגע שפל בקריירה.

 

ולמה?

כי הבנתי שאני עדיין לא יודע הכל בתחום הזה,

שיש כאן משהו שנתן לי נוקאאוט –

בלי שבכלל יהיו לי כלים להתמודד איתו.

 

לימים, הבנתי שלא סתם הראיון הסתיים ככה.

פשוט הלכתי לראיון לתפקיד שלא התאים לי.

 

זה לא היה תפקיד דאטה אנליסט טיפוסי –

אלא יותר אנליסט עסקי.

ובתפקידים כאלה, שבהם מחפשים אנשים,

שיידעו לתקשר עם מנהלים בשפה עסקית –

נדרשת יכולת הערכה "גסה ומהירה"

(Quick and Dirty).

 

וזה בדיוק מה שהשאלות מהסוג הזה –

שאגב, נקראות שאלות Guesstimate

(שילוב של Guess ו-Estimate).

אמורות לבחון.

 

אבל עבור דאטה אנליסט טיפוסי,

שעובד בעיקר עם שליפה ועיבוד נתונים,

המיקוד העסקי הזה לא קריטי, ואפילו מזיק.

 

ועדיין – יותר מדי פעמים בשנים האחרונות,

שמעתי ממועמדים לתפקידי דאטה אנליסט –

שקיבלו בדיוק שאלות כאלו בראיון…

 

התגובה הראשונה שלי במקרה כזה,

היא שאם כבר בראיון אין שאלות עם דאטה –

למה לרצות בכלל לעבוד שם?…

אבל פה ושם קיימים גם מקרים,

שבהם השאלה לא משקפת את התפקיד,

או שמדובר פשוט בחוסר ניסיון של המראיין.

 

ובדיוק בשביל המקרים האלה –

הנה שיטת העבודה הסטנדרטית –

להתמודד עם שאלות Guesstimate.

 

אז לפני הכל – חשוב להבין,

שמה שבעצם מצפים לבדוק –

היא עד כמה החשיבה שלכם שיטתית.

כלומר – נדרש פתרון בשלבים.

 

וזו, אגב, גישה רלוונטית גם לדאטה.

 

ולאחר השיטתיות – הנה השלבים;

 

שלב א' – תיחום

השלב הראשון הוא אחד הקריטיים:

קביעת "גבולות הגזרה" של השאלה.

 

ניקח את כמות המטריות האדומות בת"א.

לפני שנקפוץ להערכות – חשוב להבין:

מהי מטריה אדומה (אדום-לבן נחשב?…)

מה זה ת"א – האם זו רק העיר, או כל גוש דן?

האם מדובר רק על תושבי ת"א?

או אולי גם על מי שעובד בת"א?

האם מדובר על מטריות שמחזיקים בבית?

או רק על ימי גשם שבהם המטריה בפעולה?

וכן הלאה…

 

 

שלב ב' –
מיפוי הפרמטרים בנוסחת ההערכה.

לאחר שביצענו תיחום ראשוני לנוסחה,

כעת נמפה מספר פרמטרים המרכיבים אותה.

נניח שלקחנו את המטריות של תושבי ת"א.

נדרש להעריך מספר פרמטרים:

א. כמות התושבים בעיר ת"א;

ב. לאיזה אחוז מתוכם יש מטריה;

ג. איזה אחוז מתוך המטריות הוא אדום;

 

המכפלה של שלושתם תהיה התוצאה.

 

שלב ג' –
כימות וחישוב של נוסחת ההערכה.

לאחר שמיפינו את הפרמטרים,

כעת נעריך את הנוסחה עצמה.

נניח שכמות התושבים בת"א היא חצי מיליון;

ש-80% מסתובבים עם מטריה בחורף;

ושכ-10% מתוכן הוא אדום.

 

כשנחשב את המכפלה –

נקבל כ-40 אלף מטריות אדומות.

 

חשוב לציין, שזה פתרון מאוד פשטני,

(וייתכן שלא יספיק לראיון העבודה) –

אבל אפשר להוסיף עוד פרמטרים לחגיגה…

 

ואגב, הקשר היחיד לדאטה הוא בדיוק כאן –

בשליפת הפרמטרים הרלוונטיים מהמערכות.

במידה והם קיימים כמובן…

 

שלב ד' –
בדיקת שפיות לתוצאות ותיקון.

השלב האחרון הוא אינטואיטיבי למדי –

האם התוצאה נשמעת הגיונית.

 

כאן אין ממש נכון/לא נכון – נטו אינטואיציה.

וגם אם תפספסו בהערכה של הפרמטרים,

והמראיין יתקיל אתכם בשאלות –

כנראה שהשיטה המסודרת תשחק לטובתכם.

 

 

לסיכום

לדעתי האישית, שאלות מסוג Guesstimate

הן מהמעצבנות שיש בראיונות לאנליסטים…

 

ויותר מזה –

ברוב המקרים הן לא ממש בוחנות כמו שצריך

את היכולות הקריטיות של הסקה מבוססת דאטה.

 

ועדיין, לא תמיד נדע בזמן אמת –

האם מדובר בתפקיד לא רלוונטי,

או מראיין / חברה חסרי ניסיון עם אנליסטים.

 

אז בפעם הבאה שתיתקלו בשאלה הקיומית:

"כמה דולפינים ורודים יש בחוף פרישמן" –

כנראה שתדעו איך לגשת אליה…

 

בהצלחה!

Share
השארת תגובה