"עניין של זמן" – איך מודדים את היעילות של חיסוני הקורונה? הזווית האנליטית

אז בשעה טובה החיסונים לקורונה כבר כאן, והם הופכים ליותר ויותר זמינים.

ועדיין – יש הרבה מאוד רעש באוויר…

מצד אחד – יש את תוצאות הניסויים של יצרני החיסונים – פייזר ומודרנה, המציגים אפקטיביות של כ-95% בהגנה מפני הידבקות בנגיף.

מצד שני, ישנם לא מעט הטוענים שהחיסון כלל לא אפקטיבי.

ובשביל לגמרי לבלבל אותנו – במהלך השבועות האחרונים ישנם גם דיווחים על מתחסנים, אשר חלו בקורונה – ואפילו בצורה קשה.

 

אז מי צודק?…

 

ובכן – ככל הנראה הפער לא כל כך גדול כפי שחושבים.

העניין הוא, שהוא נובע ככל הנראה בעיקר מסוגיות של מדידה והגדרות.

ואם נהיה יותר ספציפיים – מדובר באחד ההיבטים הכי קריטיים בעולם הדאטה:

"חלונות זמנים" / Time Frames.

 

 

המשדר המיוחד: 10 הטעויות בדרך לדאטה אנליסט - הירשם/י עכשיו!

 

 

לפני שנמשיך – דיסקליימר חשוב:

מטרת הפוסט היא להמחיש היבטים אנליטיים כאלה ואחרים –

דוגמת חישובי אפקטיביות/ יעילות, חלונות זמנים, הגדרות וכיו"ב –

הנוגעים לדוח בדבר תהליך אישור החיסונים (בדגש על חברת פייזר).

חלק מהנתונים ו/או הפרשנות עשויים להיות לא מדויקים, מוטים, ואף שנויים במחלוקת.

בנוסף, חשוב להדגיש, כי כותב הפוסט אינו מומחה לעולם התוכן של אפידמיולוגיה, לחיסונים או לתחום הבריאות בכלל.

לכן, כל שימוש במידע האמור, הסקת מסקנות והחלטה כזו או אחרת הנוגעת לתוכן הפוסט הם באחריותכם בלבד…

 

אפשר לגשת לדוח שהוצג בפני ה-FDA בלינק כאן:

https://www.fda.gov/media/144246/download

 

 

מדדי ההצלחה בתהליך פיתוח חיסוני הקורונה

 

במהלך הניסוי של פייזר לאישור החיסון, הוא נבחן על קבוצה של עשרות אלפי אנשים (21,669 איש ליתר דיוק).

אז, הוגדר מדד האפקטיביות העיקרי של החיסון –

אחוז המחוסנים שנדבקו בנגיף לאחר החיסון.

 

ערך המדד הושווה לקבוצת ביקורת – אשר קיבלה חיסון דמה ("פלאסבו").

 

במהלך הבדיקה הזו, עלה שיעילות החיסון בהגנה מפני הדבקה עומדת על כ-95%.

 

ועד כאן החלק הפשוט…

 

העניין הוא, שמטרת החיסון היא לעורר את מערכת החיסון בגוף לייצר נוגדנים לנגיף הקורונה.

וזה לוקח זמן…

 

כמה זמן?

לפי המחקר/ניסוי – טווח כלשהו בין שבוע למספר שבועות.

 

יתרה מכך, במהלך פיתוח החיסון, הגיעו למתכונת של שתי מנות חיסון, עם הפרש של מספר שבועות ביניהם.

 

היעילות של כ-95% הגיעה רק כשבוע לאחר קבלת המנה השניה של החיסון.

 

המשמעות היא, שלפני כן – יעילות החיסון נמוכה יותר – ואפילו בצורה משמעותית.

 

 

 

ועם האמירה הזו הגיע הזמן לראות קצת נתונים!

 

במחקר ישנן כמה תוצאות מאוד מעניינות.

נתחיל עם תרשים היעילות של החיסון על פני זמן (אחוז תחלואה מצטבר):

(מתוך הדוח – עמוד 58)

 

קצת הסברים:

ציר X של התרשים מתאר את הימים שחלפו מאז קבלת החיסון (מנה 1);

ציר Y מתאר את השכיחות של הדבקה בנגיף הקורונה;

לצורך הפשטות נניח שכל "תצפית" היא בעצם משתתף בניסוי, שאובחן כנדבק בנגיף הקורונה;

הקו הכחול מתאר את הקבוצה שקיבלה את החיסון;

הקו האדם מתאם את הקבוצה שקיבלה חיסון דמה (פלאסבו) – קבוצת ביקורת;

 

 

ועכשיו לכמה ממצאים שאפשר להסיק מהתרשים:

  • בקבוצת הביקורת, ניתן לראות קו לינארי יחסית יציב.
    זה כמובן צפוי – מאחר והוא מתאר התנהגות אקראית של הדבקה בנגיף.
    אגב, השיפועים בקו זה מתארים ככל הנראה את שכיחות ההדבקה באוכלוסייה – המשתנה לפי גלים.

 

  • ניתן לראת בצורה ברורה, שעד כ-10 ימים לאחר קבלת החיסון (מנה 1) – ההתנהגות יחסית זהה בשתי הקבוצות.
    המשמעות: החיסון כמעט ולא משפיע במהלך 10 הימים הראשונים…

 

  • לאחר כשבועיים – שכיחות ההדבקה בקרב המחוסנים "נעצרת" – כלומר שהחיסון כבר אפקטיבי למדי.

 

 

הנה עוד נתון, הפעם של יעילות החיסון ("VE") ברמה הסיכומית.

 

הנתונים מוצגים בהתאם לטווחי זמנים:

  • מקבלת המנה הראשונה (יום 0) ועד קבלת המנה השניה (מתוכנן ליום 21);
  • מקבלת המנה השניה (יום 21) ועד שבוע לאחר מכן;
  • לאחר שבוע מקבלת המנה השניה;

(מתוך הדוח, עמוד 67).

 

לפני שנצלול לנתוני היעילות עצמם, חשוב להבין תחילה את נוסחת היעילות.

 

יעילות החיסון הוגדרה כאן כ-1 פחות היחס שבין יחס התחלואה בקרב המחוסנים שנדבקו בנגיף, לעומת יחס הנדבקים בנגיף בקרב המשתתפים בקבוצת הביקורת.

 

לדוג' – ניקח את הנתונים לאחר שבוע מקבלת החיסון השני:

בעוד שבקבוצת הביקורת נדבקו 172 איש (מתוך 21,258 משתתפים),

בקרב מקבלי החיסון נדבקו 9 איש בלבד (מתוך 21,314 מחוסנים).

 

יעילות החיסון תעמוד על 94.8% = [ (172/21,258) / (9/21,314) ] – 1.

במילים אחרות: יחס התחלואה אצל האנשים שנדבקו בקורונה מתוך מקבלי החיסון נמוך בכ- 94.8% מאשר יחס התחלואה בקבוצת הביקורת.

 

 

רגע, אבל איך יכול להיות שהמספרים כ"כ נמוכים??

 

ובכן… מדובר רק על אלה שנדבקו בנגיף הקורונה בזמן הניסוי, ולא על כלל המשתתפים.
(כ-22 אלף איש שחוסנו + היקף דומה בקבוצת הביקורת).

חשוב לזכור שמלכתחילה היקף התחלואה באוכלוסייה הוא נמוך (כ-1.3% בקבוצת הביקורת – 275 נדבקים).

ובקרב המחוסנים המספר הזה אמור להיות אפילו נמוך משמעותית (זה הרי הרעיון…)

 

 

איך חלונות הזמנים משפיעים על היעילות?

 

מהתרשים ניתן לראות, שעד לקבלת החיסון השני יעילות החיסון היא קצת מעל 50% (52.4% ליתר דיוק).

זה אומר, שלכאורה עד שמקבלים את החיסון השני – ההגנה היא חלקית למדי.

(הערת אגב: מתוך התרשים הראשון, ניתן לראות שגם תקופה זו נחלקת ל-2:
7-10 הימים הראשונים, שבהם היעילות יחסית נמוכה;
ולאחר 10 ימים היעילות כבר גבוהה משמעותית (למרות שלא נתקלתי בתמיכה נוספת לכך במסמך…).

 

היעילות הנמוכה בתקופת הביניים הזו יכולה להסביר חלק לא מבוטל מתוך המתחסנים שחלו בקורונה –

הם ככל הנראה פשוט חלו לפני שהספיקו לקבל את המנה השניה.

 

בנוסף חשוב לזכור, שגם אם קיבלתם את המנה השניה, היעילות אינה 100%, אלא 90-95%.

זה אומר, שבלי החיסון, סטטיסטית, מתוך מיליון איש, ועם יחס תחלואה של 2% מתוך האוכלוסיה –

נצפה לתחלואה של כ-20,000 איש;

ואם כולם יחוסנו – נצפה לכך שרק 5% מהם יידבקו – כ-1,000 איש.

 

כך שבהחלט ייתכנו מקרים של אנשים שחוסנו ויידבקו בקורונה.

זה לא אומר שהחיסון לא טוב – זה רק אומר שהוא לא יעיל ב-100% – וזה בהחלט הגיוני…

 

 

תהיות נוספות

 

לקראת סיום, אני רוצה לדבר על ממצא נוסף העולה מהדוח:

נתוני היעילות אמנם מובהקים – אבל הם עדיין מתבססים על מעט מאוד תצפיות (בסה"כ 50 איש שנדבקו בקורונה לאחר שקיבלו חיסון).

 

זה אמנם מעודד לאור השוואה מול 275 הנדבקים בקורונה בקרב קבוצת הביקורת (שקיבלה חיסון דמה),

ובפרט בהשוואה בין הנדבקים לאחר שבוע ממתן המנה השניה
(9 נדבקים בקרב המחוסנים מול 172 בקרב חיסון הדמה).

 

אבל למרות התמונה המבטיחה ברמת על…
ולמרות פילוח ראשוני לפי גילאים, מחלות רקע, קבוצות סיכון וכיו"ב – שגם הוא נראה על פניו מעודד מאוד (רמת יעילות לכאורה עקבית בכלל החתכים – עמודים 59-61);

עדיין – צריכים עוד נתונים בשביל לתקף את הממצאים – וזה יקרה כנראה מהר מאוד – בהתאם להתקדמות החיסונים בישראל.

 

רק כדאי לקחת בחשבון, שאם כולם יתחסנו – אי אפשר יהיה לחשב את יעילות החיסון, כי לא תהיה קבוצת ביקורת…

אבל אלו כנראה כבר "צרות של עשירים" 🙂

 

בהצלחה לנו עם החיסונים!

אייל

 

 

המשדר המיוחד: 10 הטעויות בדרך לדאטה אנליסט - הירשם/י עכשיו!

 

 

 

 

 

 

Share
השארת תגובה