"תחזית בשחקים" – איך אוכל בטיסות קשור לניתוח דאטה…

טיסות ארוכות הן לא דבר נעים – לפחות לרובנו.
למי שקשה להירדם בטיסות כאלו יש לא מעט זמן (מעל ל-10 שעות) לתהות על כל מיני תהליכים מעניינים שקורים במכונה המופלאה הזו שנקראת מטוס.

וזה בדיוק מה שקרה לי גם באחת מהטיסות האחרונות שהיו לי – אי שם מעל צפון סין – כאשר הדיילים הגישו ארוחת ערב.

מאחר והיה מדובר באחת מחברות התעופה המובילות בעולם – היתה אפשרות בחירה בין המנות, מה שהעלה שאלה מאוד מעניינת:

איך חברת התעופה יודעת כמה מנות מכל סוג להעלות לטיסה?

 

הרי מדובר במעין "קרב שאי אפשר לנצח בו":
מצד אחד – אם נעלה למטוס מעט מנות מסוג מסוים – נוסעים עלולים להתעצבן.

אבל מצד שני – להעלות הרבה מדי מנות יחייב לזרוק חלק ניכר מהן – והחברה תפסיד כסף.

 

אז בשביל להסביר איך חברות התעופה מתמודדות עם השאלה הזו – החלטתי לכתוב פוסט בנושא, העוסק באחד מההיבטים האנליטיים היותר מעניינים:

התפלגויות ותחזיות.

 

והערה קטנה בשביל להרגיע אתכם: הפוסט הזה אמנם ייכנס קצת לעולם הסטטיסטיקה והמספרים, אבל ננסה לפשט את הדברים עד כמה שאפשר.

 

איך מאזנים בין שני צדדים?

נניח שבטיסה טיפוסית יש לנו 200 נוסעים, ו-2 סוגי מנות: עוף וצמחוני.

אז מצד אחד, אם יש לנו נוסעים שבחרו במנה א' אבל היא נגמרה – המשמעות של זה היא אובדן הכנסות מסוים של מי מהם שיחליט לא לטוס עם החברה בעתיד;

מה שאומר – שאפשר כמובן להעלות לטיסה 200 מנות מכל סוג…

אבל המשמעות היא אובדן של 200 מנות, כלומר הפסד בגין העלות של המנות הללו.

 

כלומר – יש כאן משמעות כספית – הפסד או בגין אובדן ארוחות, או בגין אובדן לקוחות.

 

ואיך מאזנים ביניהם? כמובן – עם נתונים!

 

נניח שיש לנו כבר מידע היסטורי של 100 ימים עבור כל טיסה.

המשמעות: יש לנו 100 תצפיות עם הפרופורציה בין המנות – שנצרכו בפועל.

הפרופורציה הזו משתנה כמובן בכל טיסה – מאחר ויש שונות טבעית של הנוסעים.

התפלגות נורמליתמה שכן אפשר להניח בצורה יחסית ברורה – שהתפלגות הפרופורציה הזו היא נורמלית, המאופיינת באמצעות ממוצע מסוים, ושונות בין התצפיות סביב הממוצע.

התכונה הכי בולטת של התפלגות נורמלית היא צורת הפעמון;
הצורה הזו מתארת תכונה בולטת של ההתפלגות, לפיה בהרבה טיסות הפרופורציה תהיה מאוד קרובה ל-70%:30% לטובת ה'קרניבורים', ובמעט מאוד טיסות היא תהיה רחוקה (לדוגמה: 50%:50%, או 40%:60% לטובת הצמחוניים).

ככל שנתרחק יותר מהממוצע – כך הסבירות לקבל פרופורציה כזו יהיה נדיר יותר. לדוג' – אם הממוצע של הפרופורציה הוא 70% אוכלי מנות בשריות – הסיכוי שבטיסה ספציפית יהיו 90% צמחוניים הוא אפסי.
(ושוב – הכוונה היא לאותה הטיסה/יעד בדיוק בימים שונים, לא לטיסות ליעדים שונים – שהרי אחוז הצמחונים תלוי מאוד ביעד; לדוג': בטיסות להודו יהיו הרבה יותר צמחוניים מאשר בטיסות לסין…).

 

ואיך קובעים מתוך ההתפלגות הנורמלית את מספר המנות מכל סוג?

 

מאחר וההתפלגות הנורמלית היא רציפה, הגישה המקובלת בעולם הסטטיסטי היא לבחור ב"נקודת עבודה", שבה "נתפוס" 95% מהמקרים בהם לקוח רוצה מנה X ואכן מקבל אותה.

או במילים אחרות: נרצה לחשב כמה מנות מכל סוג שנעלה לטיסה יכסו לנו 95% מהטווח של ההתפלגות של הפרופורציה, כאשר נתעלם ממקרים חריגים של פרופורציה בשני הצדדים – או גבוהה מדי או נמוכה מדי.
(בשפה המקצועית הסטטיסטית זה נקרא 'דו צדדי' – 'קטימת' הזנבות של ההתפלגות משני הצדדים).

ומבלי להלאות יותר מדי בחישובים סטטיסטיים – בואו נניח כרגע שממוצע הפרופורציה ב-100 הימים הוא 70% מעדיפי מנות בשריות, וטווח הפרופורציה שבו נתפוס 95% מהמקרים עומד על בין 60%-80% (עוף), וכנגזר מכך – 20-40% צמחוניים;
כלומר – מקרים שבהם יש בטיסה מסוימת מעל ל-80% אוכלי מנות בשריות, או מעל ל-40% צמחוניים הם נדירים מאוד (פחות מ-5% מהטיסות).
(אגב, למי שמכיר מעט סטטיסטיקה – מדובר בהתפלגות נורמלית עם ממוצע 70% וסטיית תקן של 5%).

וכעת, בשביל לתת מענה ל-95% מהמקרים בהיבט הארוחה שהנוסעים רוצים בטיסה, ניקח בכל מנה את הטווח העליון – כלומר 80% מנת עוף, ו-40% מנה צמחונית.

בטיסה בת 200 נוסעים מדובר על 160 מנות עוף ו-80 מנות צמחוניות, ובסה"כ – 240 מנות – 20% יותר מהנוסעים (ספייר).

בצורה הזו מצד אחד נוודא ש-95% מהנוסעים יהיו מרוצים (יקבלו את המנה שרצו), ומצד שני – לא נבזבז יותר מדי מנות.

כמובן שאפשר לעשות את החישוב גם עבור 99% מהנוסעים – ולקבל 166 מנות בשריות ו-86 מנות צמחוניות, ובסה"כ 252 מנות (כ-26% יתירות).

זה ה-Trade-off, וכך הדברים עובדים ברמת על.

 

האם ככה זה באמת עובד במציאות?

אז חשוב להדגיש, שזו דוגמה יחסית תיאורטית, ובפועל נדרש לחשב את ערכי הסף של ההתפלגות דרך חישוב הממוצע וסטיית התקן (מדד לשונות) של נתוני האמת (וכמובן לוודא שיש לנו מספיק תצפיות בשביל שהנתונים יהיו אמינים).

בנוסף, במציאות, בשביל למזער את חוסר שביעות הרצון/"מפח הנפש" של היעדר מנות מיוחדות על כל טיסה, חברות תעופה שואלות היום בטופס מיוחד בעת הזמנת הטיסה לגבי העדפות הארוחה, וכך דואגות מראש למנות מיוחדות (צמחוניות, ללא גלוטן/ לקטוז, מנות כשרות וכיו"ב).

ועדיין – עבור יתר הנוסעים (הרוב) הסטטיסטיקה 'תמשיך לעבוד'.

 

והערה חשובה נוספת לגבי תחזית מספר המנות:
במציאות, חישובים כאלה הם כנראה קצת יותר מורכבים…
ברוב המקרים, הם יכללו גם חישוב כלכלי מפורט, המביא לידי ביטוי את המחיר של אובדן הלקוחות (לדוג': הסבירות שלקוח יפסיק לטוס עם החברה אם לא יקבל את המנה שרצה * מחיר כרטיסי טיסה עתידיים).
כך, מתבצעת אופטימיזציה אפילו יותר משמעותית למול עלות המנות שנזרקו (כמות המנות שנזרקו * עלות המנה).

(ובקרוב, אגב, יהיה פוסט ייעודי גם לנושא האופטימיזציה…)

 

אז בפעם הבאה שתעלו על טיסה ותקבלו את הארוחה שרציתם – תזכרו שיש לנו קולגות שדאגו בדיוק לזה.

ומה לגבי איכות האוכל? זה כבר עניין אחר…

 

 

טיסה נעימה!

 

 

רוצה להפוך ל"קומנדו של תובנות"? הכל מתחיל בסדנה ייעודית בדיוק לזה!

 

 

 

 

 

 

 

 

Share
השארת תגובה